<h1>ספר החינוך מצוה ו'</h1>
<h2>דף לט:</h2>
לאכול בשר הפסח בליל חמשה עשר בניסן על פי תנאים שבכתוב, שנאמר [שמות י"ב] ואכלו את הבשר בלילה הזה. משרשי מצוה זו מה שכתבנו בשחיטתו כדי לזכור הנסים הגדולים שעשה לנו האל שהוציאנו מעבדות. דיני המצוה כמה חייב כל אחד לאכול ממנו לכל הפחות, והנמנין עליו איך יתנהגו עד שיאכלוהו, שלא לצאת מן החבורה, ושלא ישנו, ויתר פרטיה מבוארים בפסחים. ונוהגת בזכרים ונקבות. ועובר עליה ביטל עשה. וכלל גדול בכל התורה לכל שאומר שיבטל מצות עשה שכופין אותו בית דין אם יש כח בידם עד שיקיימנו.
<h2>דף קטו.</h2>
לאכול בשר הפסח בליל חמשה עשר בניסן על פי תנאים שבכתוב, שנאמר [שמות י"ב] ואכלו את הבשר בלילה הזה. משרשי מצוה זו מה שכתבנו בשחיטתו כדי לזכור הנסים הגדולים שעשה לנו האל שהוציאנו מעבדות. דיני המצוה כמה חייב כל אחד לאכול ממנו לכל הפחות, והנמנין עליו איך יתנהגו עד שיאכלוהו, שלא לצאת מן החבורה, ושלא ישנו, ויתר פרטיה מבוארים בפסחים. ונוהגת בזכרים ונקבות. ועובר עליה ביטל עשה. וכלל גדול בכל התורה לכל שאומר שיבטל מצות עשה שכופין אותו בית דין אם יש כח בידם עד שיקיימנו.
<h2>דף קכ.</h2>
לאכול בשר הפסח בליל חמשה עשר בניסן על פי תנאים שבכתוב, שנאמר [שמות י"ב] ואכלו את הבשר בלילה הזה. משרשי מצוה זו מה שכתבנו בשחיטתו כדי לזכור הנסים הגדולים שעשה לנו האל שהוציאנו מעבדות. דיני המצוה כמה חייב כל אחד לאכול ממנו לכל הפחות, והנמנין עליו איך יתנהגו עד שיאכלוהו, שלא לצאת מן החבורה, ושלא ישנו, ויתר פרטיה מבוארים בפסחים. ונוהגת בזכרים ונקבות. ועובר עליה ביטל עשה. וכלל גדול בכל התורה לכל שאומר שיבטל מצות עשה שכופין אותו בית דין אם יש כח בידם עד שיקיימנו.
